פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה- האם אליעזר מילא את שליחותו נאמנה?

פרשת חיי שרה- האם אליעזר מילא את שליחותו נאמנה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן ציון]
בפרשתנו אברהם דואג לזיווג הגון לבנו- יצחק ולשם כך משביע את  עבדו- אליעזר: לא  לקחת אישה  מבנות הכנעני ולדאוג להביא אותה לארץ ישראל: "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים- נא– ידיך תחת ירכי: ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר  לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו: כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק:" [בראשית כ"ד, ב-ה]
העבד נשבע לאברהם שימלא את בקשתו, ואכן הוא הולך לכיוון ארם נהריים כשהוא לוקח אתו עשרה גמלים "וכל טוב"
כאשר הוא מגיע למקום, הוא פותח בתפילה אל אלוקים: "..ה' אלוקי אדוני אברהם הקרא- נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם: הנה אנוכי ניצב על- עין המים ובנות העיר יוצאות לשאוב מים והיה הנערה אשר אומר אליה הטי- נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם- גמליך אשקה אותה הוכחת  לעבדך ליצחק ובה אדע כי-עשית חסד עם-אדוני" [בראשית כ"ד, י"א-ט"ו]
השאלות הן:
א] מהי מטרת אברהם  בהשביעו את  אליעזר?
ב]  על מה הקפיד אליעזר בתפילתו?
ג] האם שליחותו של אליעזר עלתה יפה?
מטרת אברהם בהשביעו את אליעזר.
הייתה:
א] שימת דגש על טהרת המשפחה היהודית, הגנה עליה מפני התבוללות.
ב] הדגשת חשיבות ארץ ישראל ובעלותנו עליה.
אברהם מתנגד לעזיבת ארץ ישראל גם אם בת המשפחה המיועדת לו תסרב  לבוא.
יצחק אינו רשאי לעזוב את ארץ הקודש, היות וקדושת הארץ היא: אחד ממרכיבי היסוד של האומה הישראלית. והיא חייבת להיבנות על ידי יצחק.
ארץ  ישראל היא עד כדי כך קדושה  שאסור לנטוש אותה ,ולגבי יצחק: אסור לו לצאת את גבולות הארץ  אפילו לצורך כה חיוני: למטרת מציאת זיווג  טוב.
וכך גם דעתם של חז"ל: "לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל".
יצחק מצווה להשתקע אך ורק בארץ כנען ואפילו אם בסביבתו מתגוררים המתועבים שבגויים.
הרמב"ן מסביר: כי   כאשר אברהם   מציין שה' לקח אותו מבית אביו אל כנען  נאמר:" ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי .."[שם כ"ד, ו]  אך כאשר הוא משביע  את אליעזר- עבדו- נאמר :"אלוקי השמים והארץ"
וזאת מהטעם- כי כאשר אברהם היה גר באור כשדים היה דומה למי שאין לו אלוקים.
כדברי הרמב"ן: "אלוקים ייקרא אלוקי ארץ ישראל, כדכתיב כי לא ידעו את משפט אלוקי הארץ וגו' ".
מצד אחד: אברהם עומד על טהרת המשפחה ומצד שני חשיבות ישוב ארץ ישראל- אלה הם תנאים בסיסיים לבניית אומה ישראלית.
שני תנאים אלה שזורים זה בזה.
בקשתו של אברהם, מצד אחד לא להיטמע בגויים ומנגד לא לעזוב את ארץ ישראל.  
צו זה משמש  יסוד לדברי חז"ל: "ולזרעך אחריך וגו' את ארץ כנען –לא תיסב כנענית ושפחה, דלא ליזל זרעך בתרה" [מסכת יבמות ק', ע"ב]
 מהות תפילת אליעזר.
על פי דברי רבינו בחיי: ניתן להסיק כי- עבד אברהם שם בתפילתו את הדגש על מידת החסד, לפי שפתח ב:"חסד" וסיים ב:"חסד" וכל זה היות והוא היה חכם וגדול בתורה, כיוון שגדל בביתו של אברהם, הבחין שזו מידתו של אברהם ולכן התפלל עליה.
אור החיים אומר: כי אליעזר היה בטוח שתפילת אדונו מתקבלת אצל ה', אבל 
אליעזר הוסיף להתפלל שיהיה  הוא ראוי לבצע את בקשתו של אברהם ולא תהיה שום מניעה מצדו.
על התנאי שמציב אליעזר: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך.."
חז"ל אומרים: שלושה שאלו שלא כהוגן ולאחד השיבו שלא כהוגן:
והם: אליעזר עבד אברהם, שאול בן קיש ויפתח הגלעדי.
אליעזר- לא שאל כהוגן, לפי שהוא לא לקח בחשבון שהיא עלולה להיות בעלת מום, כגון: עיוורת, או חיגרת, אך למרות זאת הייתה לו ,סייעתא דשמיא, והקב"ה זימן לו את רבקה.
שאול בן קיש אמר: "והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת ביתו ייתן לו, יכול אפילו עבד אפילו ממזר, זימן לו הקב"ה  את דוד.[שמואל-א, י"ז]
יפתח הגלעדי אמר: "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי החוצה והעליתיהו  עולה"[שופטים יא,ל"א]יכול להיות אפילו דבר טמא? והנה לרוע המזל זימן לו ה' את בתו.
תוצאת שליחותו של אליעזר.
מסתבר שתפילתו של עבד- אברהם עלתה יפה, כפי שנאמר: "ויהי- הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת...וכדה על-שכמה.. והנערה טובת מראה מאד...ותמלא כדה ותעל: 
וירץ העבד לקראתה.." [שם כ"ד, ט"ו-כ"א]
רבינו בחיי מתייחס למילה: "הוא" כי היה ראוי שיהיה כתוב: "ויהי ככלותו  לדבר" ,אבל תוספת המילה: "הוא"- שמו של הקדוש ברוך הוא, כפי שכתוב [תהלים, ק'] "הוא עשנו ולו אנחנו"
או, כפי שנאמר: "ועבד הלוי הוא"[במדבר י"ח] מכאן שהיה לאליעזר סייעתא דשמיא- -כדברי רבינו בחיי:" נרמז בלשון הוא כי היה עמו סיוע אלוקים בשליחות ההוא על ידי המלאך שהתפלל עליו אברהם - הוא ישלח מלאכו לפניך, ורמז לך הכתוב כי המלאך קדם לפניו ועד שלא הספיק לגמור את הדבר כבר היה שם המלאך על עין המים להזמין לו את רבקה"
וההוכחה שנאמר: "והנה רבקה יוצאת"  היות והמילה: "והנה"- היא לשון זימון.
העבד רץ לקראת רבקה לפי שהמים  עלו לקראתה- כפי שסברו חז"ל ואז הוא התבונן כי ברכת אברהם:" ישלח מלאכו לפניך.." התקיימה.
ומן הרגע שהתברר לאליעזר כי המלאך אכן אתו ,הוא נקרא  בפרשתנו  בשם: "איש" בניגוד  למה שנקרא קודם: "עבד" וזאת על שם המלאך שנקרא איש. כמו שכתוב: "והאיש גבריאל"[דניאל ט']
ובאמת בהמשך התורה מדגישה: "וייקח האיש" ,"ויקוד האיש", "כה דיבר אלי האיש" "ויבוא האיש הביתה" ורק כאשר לבן אמר לאליעזר: "הנה רבקה לפניך קח ולך.." השליחות הסתיימה בהצלחה, אז חזר העבד למצבו הקודם ושוב הכתוב הזכיר אותו בלשון: "עבד"
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד כי אברהם- אבי האומה- שם דגש על הקמת הבית היהודי לדורות, ברוח של קדושה  המבוססת  על  טהרת המשפחה   וישיבה בארץ ישראל. 
ואכן שליחותו של עבד אברהם- עלתה יפה  ,בסייעתא דשמיא, בזכות ברכתו של אברהם: "ה' אלוקי השמים...ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם" ובזכות תפילת אליעזר בכבודו ובעצמו.
יהי רצון שעם ישראל ישכיל ללכת בדרכו של אברהם לאורך כל הדורות וישמש אור לגויים.
 
 
 
 

אליעזר ותפילתו/ שיר מאת: אהובה קליין©

אליעזר ותפילתו/ שיר מאת: אהובה קליין©
 
אליעזר  מקיים שליחות  
 בנשמתו מציב  שלימות
קיום שבועה לאדונו
מתוך  חדרי ליבו.
 
ניצב על עין המים
 נושא עיניו לשמים
תפילה ברמ"ח איברים
למציאת אשת חסדים.
 
לפתע חש רוממות
מראה מעורר השתוממות
טרם כילה לדבר
והנה בת בתואל.
 
כדה על שכמה
 חיש ירוץ לקראתה
שואבת מים לו ולגמליו
אלוקים מילא משאלותיו.
הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]

יצחק יוצא לשוח

יצחק  יוצא לשוח
/שיר מאת אהובה קליין©
 
שעת בין הערביים
תפילת יצחק לשמים
כקטורת בשמים במקדש
מפיקה ניחוח חדש.
 
השיבולים לוחשות בקמה
עת הופעת רבקה
תכסה פניה בצעיף
תחינות וברכות תרעיף.
 
הרקיע עוטה מרבד
אור חמה ורדרד
אי שם במרומים
במחולות יחוללו המלאכים.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת   חיי שרה[חומש בראשית]
 

פרשת חיי שרה- עת רצון לתפילה על זיווג משמים-אימתי?

פרשת חיי שרה- עת רצון לתפילה על זיווג משמים-אימתי?
מאמר: מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו מגולל הכתוב כיצד, בסייעתא דשמיא- מצא יצחק את זיווגו משמים.
החל מהוראות  אברהם לאליעזר בנוגע לתנאים המבוקשים-
למציאת האישה המתאימה,תפילתו של עבד אברהם להצלחתו,הופעת רבקה ליד הבאר,יחסה לעבד ולגמלים ונטישת בית הוריה לטובת הקמת ביתה החדש.
וכך התורה מתארת את שעת בין הערביים- בה יצחק זוכה לראות את רבקה:
"ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ויישא עיניו וירא והנה גמלים באים
ותישא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותיפול מעל הגמל: ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו? ויאמר העבד: הוא אדוני ותיקח הצעיף ותתכס"[בראשית כ"ד,ס"ג-ס"ו]

השאלות הן:
א] מדוע יצא יצחק לשוח בשדה דווקא בין הערביים-ומה משמעות שיחה זו?
ב] מהי נפילתה של רבקה מהגמל?
ג] כיצד ידע יצחק כי רבקה היא אכן האישה המיועדת לו משמים?

התשובה לשאלה א]
רבינו בחיי מביא שני פירושים:
1] "ויצא יצחק לשוח בשדה"-הכוונה שהיה מהלך בין השיחים ומטייל בין האילנות להנאתו.
2] לפי המדרש- לשוח בשדה-זוהי תפילה שנאמר:"תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו"[תהלים, ק"ב]
מכאן לומדים רבותינו ז"ל:כי יצחק תיקן תפילת מנחה.

גם רש"י אומר: כי שיחה- היא תפילה.
הכלי יקר מביא  שני פירושים מעניינים במיוחד:
1] בתחילת דבריו גם הוא מביא את דעת חז"ל בדומה ליתר הפרשנים,כי הכוונה לתיקון תפילת מנחה על ידי יצחק-
סמוך לשקיעת החמה,מכאן שיש להסתמך על מה שאמרו חז"ל:"לעולם יזהר אדם בתפילת המנחה שכן אליהו לא נענה כי אם בתפילת המנחה"
ולמרות שאברהם תיקן תפילת שחרית ויעקב תיקן תפילת ערבית,לא מצאנו כי הם נענו מיד בתפילותיהם.
לעומת זאת, יצחק-בתפילת מנחה נענה מיד,שהרי התפלל על זיווג בעוד אליעזר-עבד אברהם היה בדרך,כמו שנאמר:"כי על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא"-זו אישה[ברכות כ"ו,ע"ב]

ולמה הלך דווקא בשדה לתקן תפילתו?
יצחק הגיע למסקנה: כי השדה שנתן לו ה' הביא יבול רב ובכך הייתה ברכה רבה.כמו שכתוב:"ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' "[שם כ"ו,י"ב]
מכאן למד קל וחומר, שה' ייתן לו אישה שהיא קרקע העולם אשר תוציא זרע טוב וישר בעיני הקב"ה.
ומיד כאשר יצחק התפלל על כך, תכף הכתוב מציין:"ויישא עיניו וירא והנה גמלים באים".כי בזמן התפילה הוא התבונן למטה לשדה ומיד בתום תפילתו  נשא את עיניו כלפי מעלה- ושם לב כי ה'  נענה לתפילתו ולנגד עיניו שיירת גמלים הנושאים את זוגתו.
מכאן למדו רבותינו:כי  דווקא בתפילת מנחה האדם נענה לבקשתו והסיבה לכך היא:לפי שמידת הדין מקטרגת דווקא בלילה והרי תפילת ערבית סמוכה ללילה,וגם תפילת שחרית סמוכה ללילה שחלף,אבל תפילת מנחה רחוקה משני הלילות,לכן לא קיים בה קטרוג.

2]: יצחק תיקן  תפילה דווקא לפנות ערב?
לפי שעד שלא שקעה השמש של שרה זרחה השמש של רבקה.
כלומר הכתוב בא להודיע לנו:היה רצף בין השמש של רבקה לשמש של שרה,
"כדי שלא יחסר העולם מן נשים צדקניות  אלו שהן לעולם כגלגל חמה" ותהיה המשכיות לכל הדברים שהיו בימי שרה והם  :נר דלוק בתוך האוהל,
ענן השכינה קשור לאוהל,ברכת העיסה,

התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י : רבקה השמיטה את עצמה מעל הגמל,אך לא נפלה לארץ,אלא הטתה את גופה לצד-  בדומה למה שעשתה לכד- כאשר נתנה לאליעזר וגמליו מים,שנאמר:"הטי נא כדך"[שם כ"ד,י"ד]
לפי ספורנו:אין הכוונה שרבקה נפלה ממש,אלא הכניעה את ראשה בעודה יושבת על הגמל לכבוד יצחק.
הרמב"ן מוסיף:כי רבקה  ראתה את יצחק שהוא כזה הדור,נתביישה ממנו ובמיוחד שידעה שהוא בא  לקראתה,הרכינה את ראשה,כיסתה את פניה בצעיף מתוך צניעות.

התשובה לשאלה ג]
יצחק ידע בוודאות כי רבקה אכן היא האישה המיועדת לו.
לפי רבינו בחיי:
א] כי כל התנאים שהיו קיימים בזמן שאימו חיה,הם נמשכו עם בואה של רבקה לאוהל :
-בהתאם לדברי המדרש: הנר הדולק,הברכה בעיסה וענן השכינה.
ב] כל עוד שלא הגיעה רבקה,יצחק לא התנחם במות אימו שרה,אך מיד שרבקה  נכנסת לחייו של יצחק - מיד התנחם בה.
לסיכום,ניתן לראות מה כוחה של תפילה ובמיוחד-  תפילת מנחה, כנראה יש בה  כוח מיוחד להגשים משאלת זיווג טוב-בדומה  למה שקרה ליצחק -שנענה מיד בסוף תפילתו וראה את רבקה מגיעה עם שיירת הגמלים .
יהי רצון שנרבה בתפילות והקב"ה  ימלא את משאלות  הכלל והפרט לטובה,אמן ואמן.
 
 

פרשת חיי שרה – מי הייתה רבקה- ובמה הצלחתה?

פרשת חיי שרה – מי הייתה רבקה- ובמה הצלחתה?

פרשה זו המאריכה בדברים על שרה אימנו ,מתארת בצורה נפלאה גם את השידוך של רבקה עם יצחק המסופר בפרטי פרטים:
רבקה מוזכרת כבר בסוף פרשת וירא כנאמר:
"ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור הנה ילדה מילכה גם היא בנים לנחור אחיך......ואת בתואל: ובתואל ילד את רבקה שמונה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם" [בראשית כ"ב,כ-כ"ד]
אליעזר  עבד- אברהם ,אשר בחסדי ה', שידך את השידוך ,מביא את רבקה אל בית יצחק:
"ויצחק בא מבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב:ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ויישא עיניו וירא והנה גמלים באים:ותישא רבקה את עיניה ותרא את- יצחק ותיפול מעל הגמל:ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו  ויאמר העבד הוא אדוני ותקח הצעיף ותתכס: ויספר העבד ליצחק את כל- הדברים  אשר עשה:ויביאה יצחק האוהלה שרה אימו וייקח את- רבקה לו לאישה ויאהבה  וינחם יצחק אחרי אימו" [שם כ"ד,ס"ב-ס"ז]
השאלות הן:
א] מדוע הכתוב מציין:כי יצחק יצא לשוח בשדה כאשר הבחין בבואה של רבקה?
ב]מי הייתה רבקה – מדוע הייתה ראויה ליצחק?
ג] כיצד ידע יצחק בוודאות כי רבקה- מיועדת לו כאישה מתאימה לבנות בית בישראל?
התשובה לשאלה א]
"ויצא יצחק לשוח בשדה" על כך שלושה פירושים:
1]לפי פשוטו:יצחק  טייל בין השיחים והאילנות בשדה.[דברי אברבנאל]
2] לפי רש"י: אין לשון שיחה,אלא  תפילה כפי שנאמר בתהלים:"...ישפוך שיחו"[תהלים ק"ב,א]-שיחו= תפילתו.
וחז"ל למדו מכאן: כי יצחק  תיקן תפילת מנחה.
3] ויש חכמים הטוענים כי: יצחק נטע עצים  ושיחים באותו זמן,והוא דאג לכך טרם נישואיו,לפי שאדם חייב לפרנס את משפחתו,דעה זו מסתמכת על דברי הרמב"ם [הלכות דעות ה,י"א]:"דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה,ואחר כך יקנה בית- דירה ואחר –כך יישא  אישה"
התשובה לשאלה ב]
רבקה הייתה: בת בתואל.
בתואל היה בן אחיו של אברהם,הלוא הוא נחור?
זריזותה מודגשת בכתובים,  כפי שאליעזר- עבד אברהם הבחין בכך:"ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה.." [שם,כ"ד,מ"ו]
מכאן נראה, שהייתה בעלת מידות טובות במיוחד,כי בנוסף על דאגתה לאליעזר-דאגה גם לגמלים.
היא התרחקה  מהגשמיות והייתה מאד  רוחנית וזאת בניגוד מוחלט ללבן אחיה.
הצטיינה בנועם הליכות וצניעות ועל כך מעיד הכתוב:רבקה נופלת מהגמל- כאשר מבחינה ביצחק והמפרשים אומרים: היא לא ממש נפלה,אלא הטתה את גופה,לעניות דעתי-כנראה התרגשה וגם התביישה מפניו.
אחר-כך גם התכסתה בצעיף- מתוך צניעות.
הייתה לה ברכה מיוחדת מאת משפחתה:"..את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שאר שונאיו"[שם כ"ד,ס] וזו הייתה ברכה מקבילה לברכה שניתנה לאברהם בהר המוריה:"והרבה ארבה את זרעך.."[שם כ"ב,י"ז]
הדגש הושם על המילה:"את" כלומר רבקה  תהיה האישה שיתקיים בה ברכת:"אלפי רבבה"[דברי רש"י]
התשובה לשאלה ג]
על כך  עונים חז"ל במדרש רבה: יצחק  ראה חמישה סימנים:
1]הענן שהיה קשור לאהל שרה ופסק ביום מותה,חזר בשנית עם הגעתה של רבקה.
2]דלתות הבית היו פתוחות ,מעתה ,ממש כמו אצל שרה אימו.
3] ברכה מיוחדת הייתה בעיסתה,כמו אצל שרה.
4] הנר היה דולק מערב שבת לערב שבת.
5] הייתה עוסקת בעיסה בטהרה- בדומה לשרה.
לחמש נקודות אלו מגיעים חז"ל,על סמך האות:ה' בסוף המילה:"האהלה".
הכתוב מדגיש כי:"ותהי לו לאישה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אימו"
יצחק ראה שהכל שב על כנו ורבקה היא ממשיכה את דרך אימו-שרה- לכן התנחם לאחר מות אימו.
על כך אומר:רש"ר הירש:"גבר בן ארבעים אינו מוצא נחומין על מות אימו הישישה,והנה הוא מתנחם באשתו,זה מעמד האישה בישראל"
מעניינים דבריו של רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל:"זו תכונה אשר ברוך ה'
 לא ניטשטשה בזרע אברהם ושרה,יצחק ורבקה,ככל שהוסיפה להיות אשתו כן גדלה אהבתו.דוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון כן נוסדים הנישואין.רוב הנישואין בישראל הם לא על יסוד התשוקה,אלא על פי שקול התבונה" ההורים מעורבים בשידוך היטב ובודקים גם את רקע המשפחות של שני הצדדים, והדבר תורם להצלחה ברוב המקרים של  בני הזוג וכתוצאה מכך האהבה גוברת ככל שהזמן מתקדם וזאת בניגוד לזוגות שנישואיהם מבוססים על תשוקה ולאחר שנישאו כל הקשר הולך ודועך.
ואילו אצל רבקה ויצחק החתונה הייתה שורש לאהבה ומשם והלאה – היא רק התגברה.
לסיכום. לאור האמור לעיל ניתן להסיק,כי רבקה הייתה אישה בעלת מידות טובות והצליחה לנחם את  יצחק על מות אימו,היא פשוט המשיכה את 
דרכה  הטובה ,על כך אמרו חז"ל במדרש רבה נח:"עד שלא השקיע שמשו של משה זרח שמשו של יהושע.. עד שלא השקיע שימשה של שרה הזריח שמשה של רבקה"
יהי רצון שירבו זוגות בישראל והשכינה תשרה ביניהם- דוגמת יצחק ורבקה.
אמן ואמן.

יצחק ורבקה / שיר מאת: אהובה קליין©

יצחק ורבקה / שיר מאת: אהובה קליין©

בערוב היום רוח נושבת
נושאת עימה עלי שלכת
אי שם באופק התכול
שיירת גמלים פוסעת בחול.

יצחק יוצא לשוח  לבדו
בשדה מתבודד עם בוראו
נושא תפילה מעומק ליבו
קולות פעמונים יגיעו לאוזנו.

כהרף עין בשורה  תגיע
רבקה בת בתואל  תופיע
תכסה פניה  בצעיף צחור
פני יצחק קורנות אור.

הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]


 

צדיקים במותם חיים

צדיקים במותם חיים
/ שיר מאת: אהובה קליין ©

אברהם צדיק טהור
אמונים יתמיד לשמור
לשרה אשת נעוריו
אהבתו בבת עיניו.

בחייה ישמע בקולה
במותה יתמלא חמלה
ירכוש מערת המכפלה
ברוב קדושה ומעלה.

בעיניו דמעות שליש
זיכרונה לא  ימיש
בליבו פינת  ניחומים
 צדיקים במותם חיים.

הערה: השיר בהשראת חיי שרה.
 [חומש בראשית.]

רבקה-אשת חסדים-שיר מאת: אהובה קליין.(c)

רבקה-אשת חסדים-שיר מאת: אהובה קליין.(c)

אליעזר מבחין וצופה
ברבקה יפת המראה
פניה מאירות מרחקים
נועם הליכותיה חסדים.

רגליה קלות כאיילות
ידיה מחוללות פלאות
מים שואבת בניסים
גם הגמלים גומאים.

כשושנה בין החוחים
צדיקה בין הנשים
דוגמא לדורות הבאים
תשמש לנצח נצחים.

הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה.[חומש בראשית]

פרשת חיי שרה-מהם התנאים היסודיים לבניית האומה הישראלית? מאת:אהובה קליין.

פרשת חיי שרה-מהם התנאים היסודיים לבניית האומה הישראלית? מאת:אהובה קליין.

בפרשה זו פוגשים אנו את נושא השידוך,אברהם משביע את אליעזר-עבדו-כפי שהתורה מתארת:

"ויאמר אברהם אל- עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר-לו שים-נא ידך תחת ירחי ואשביעך בה' אלוהי השמים ואלוהי הארץ אשר לא-תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו כי אל-ארצי ואל-מולדתי תלך ולקחת אישה לבני ליצחק"[בראשית כ"ד,ב-ה]

ובהמשך אליעזר מציב שאלה לאברהם ומקבל מייד תשובה:"ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האישה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את – בנך אל-הארץ אשר-יצאת משם? ויאמר אליו אברהם:הישמר לך פן תשיב את בני שמה:ה' אלוהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר-לי ואשר נשבע-לי לאמור:לזרעך אתן את-הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם:ואם-לא תאבה האישה לכת אחריך וניקית משבועתי זאת רק את-בני לא תשב שמה"[שם כ"ד.ה-ט]

השאלות הן:

א] מה היו התנאים שהעמיד אברהם לאליעזר לבחירת בת זוג עבור יצחק?

ב] מדוע אברהם מדגיש:"ה' אלוהי השמים ואלוהי הארץ" ובפסוק ז[פרק כ"ד]מסתפק במילים:"ה' אלוהי השמים"?

ג] מאין לומדים כי זיווגו של אדם נקבע מראש על ידי הקב"ה?

ד] על פי מה החליט אליעזר כי רבקה-היא האישה המיועדת ליצחק?

התשובה לשאלה א]

התנאים היו:

1] לא לקחת אישה מבנות הכנעני.

2] האישה תבוא אל הארץ המובטחת-ארץ ישראל.

שני הגורמים הנ"ל הם תנאים יסודיים לבניינה של האומה הישראלית,אברהם מצווה את יצחק לא לעזוב את הארץ ומזהירו מהתבוללות,דבר זה חופף לדברי חז"ל האומרים:"ולזרעך אחריך ..את ארץ כנען-לא תיסב כנענית ושפחה,דלא ליזל זרעך בתרה"[יבמות ק',ע"ב]

ובכך שאברהם אוסר על יצחק בנו לעזוב את ארץ ישראל הדבר מקביל לדברי חז"ל:

"לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים,ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל"

[מסכת כתובות ק"י.ע"ב]

התשובה לשאלה ב]

לפי דברי רש"י:

אברהם משביע את אליעזר באומרו:"אלוהי השמים ואלוהי הארץ" כי עכשיו כבר אברהם פרסם בעולם את קיומו של בורא עולם,אבל לפני זה כאשר ה' לקח אותו מבית אביו= באותו הזמן היה נקרא רק:"אלוהי השמים" מפני שרק גורמי השמים הכירו את אלוהותו, כי אז שמו עדיין לא היה שגור בפי הבריות לפי שלא היו מכירים בו.

לפי הרמב"ן:

 אברהם ציווה את יצחק: לא לעזוב את ארץ הקודש אפילו במטרה לשאת אישה והשתמש במילים:"אלוהי השמים" -כדי להדגיש את הרעיון שאמר גם דוד המלך:"כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת השם לאמור לך עבוד אלוהים אחרים".חז"ל הסיקו מדברים אלה: כי כל הדר בחו"ל כאילו אין לו אלוקים.

[כתובות ק"י]

 התשובה לשאלה ג]

חז"ל [במסכת מועד קטן י"ח]אומרים: כי זיווגו של אדם נקבע מראש על-ידי ההשגחה העליונה :

"אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אישה לאיש.

מן התורה- דכתיב:"ויען לבן ובתואל ויאמרו: מה' יצא הדבר"[בראשית כ"ד,ג]

ומן הנביאים- דכתיב:"ואביו ואימו[הכוונה להורי שמשון] לא ידעו כי מה' היא"[הכוונה לאשתו הבאה מבנות פלישתים[שופטים י"ד,ד]

מן הכתובים- דכתיב:"בית והון נחלת אבות[האדם מקבל בירושה] ומה' אישה משכלת"[אישה בעלת דעת]

[משלי י"ט,י"ד]-מקבל מה'.

התשובה לשאלה ד]

מסתבר שאליעזר בדק את מידת  גמילות החסדים אצל רבקה וחז"ל שואלים מדוע?

על כך עונה:רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ בפירושו:"כלי יקר" ומסתמך על דברי חז"ל במסכת תענית[כ"ד,ע"א]:"כלה שעיניה יפות,אין כל גופה צריך בדיקה".

"עיניה יפות" הכוונה שיש לכלה  את מידת החסד-היינו שהיא  גומלת חסדים בעין יפה עם הבריות.

מתוך בדיקה זו הבין שגם יתר תכונותיה הן חיוביות.

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי  מטרת אברהם אבינו הייתה להעמיד יסוד חשוב לטהרת המשפחה הישראלית, דבר הכרחי  לקיום בניית האומה ישראלית אשר יכולה וחייבת לשמש אור לגויים.

ולכן הקפיד: שבנו-יצחק לא יישא אישה מבנות הכנעני, יקים את ביתו בארץ המובטחת-ארץ ישראל.

אליעזר - עבד אברהם השכיל,בע"ה, להתאים אישה צדיקה כרבקה- למשפחתו של אברהם.

חז"ל אומרים על הפסוק:"וזרח השמש ובא השמש"[מגילת קוהלת א.ה]

הקב"ה דואג -ברגע ששמשו של צדיק שוקעת מייד  מזריח שמשו של צדיק חברו.

כדוגמת: שרה,ברגע שנפטרה ,מייד באה רבקה להמשיך את דרכה.

אין ספק כי הזיווג הזה היה משמים-כפי שחז"ל מזכירים זאת.

יהי רצון וגם בימינו ירבו שמחות בישראל ברוח של קדושה וטהרה,ויתקיים בנו הפסוק:

"עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה.." [ירמיהו ל"ג,י"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה-צדיקים במותם נקראים חיים / אהובה קליין

פרשת חיי שרה-צדיקים במותם נקראים חיים / אהובה קליין.

הפרשה פותחת בנושא מרגש במיוחד : מות שרה וקבורתה במערת המכפלה. 
וכך הנושא מתואר בכתובים: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה, ותמת שרה בקריית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה......וישמע אברהם אל- עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני –חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"
[בראשית כ"ג, א-כ] 

תוך כדי עיון בפסוקים- מתעוררות כמה שאלות:

שאלה א] התורה מתארת את מות שרה,בעוד שהפרשה קרויה:
"חיי שרה"- מה ההסבר לכך?
שאלה ב] מדוע התורה מפרטת כמה פעמים את שנותיה?
שאלה ג] נאמר:"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה"- היכן היו שאר בני המשפחה?
שאלה ד] התורה מדגישה את תהליך רכישת מערת המכפלה-לשם מה הדבר נחוץ?

התשובה לשאלה א] כידוע: "צדיקים במותם נקראים חיים"
[המקור לכך - ברכות י"ח,ע"ב]
בדומה לשרה קורה גם אצל יעקב- בפרשת:"ויחי" מסופר על מות יעקב,אך הפרשה נקראת:"ויחי".
מכאן כי אנשים הנחשבים לצדיקים במשך חייהם- לאחר מותם הם חשובים לא פחות- בשל מעשיהם הטובים המשאירים עקבות גם בעתיד. 
ואכן שרה הייתה ידועה כאישה המרבה במעשי חסד, כך התורה מתארת אותה גם בהכנסת האורחים של המלאכים.

התשובה לשאלה ב] לפי דברי רש"י: שרה שהייתה בת ק' - לא חטאה ממש כאילו הייתה בת כ' ,וידוע שבית דין של מעלה אינו מעניש עד גיל עשרים שנה[מסכת שבת פט] וכאשר הייתה בת כ' דומה הייתה ביופייה לגיל ז' – גם בהיותה כבר בת עשרים היה לה את היופי הילדותי שאופייני לגיל ז'.
כפל הכתוב והזכיר בפעם נוספת "שני חיי שרה" כדי ללמד כי כל שנות חייה היו טובים.
אך ,המפרשים שואלים וכי אפשר לומר שחייה היו כה מושלמים, הרי הם היו רצופי משברים ? 
על כך אומר הצדיק רבי זושא מאניפולי: היא אף פעם לא התלוננה, אלא קיבלה הכול באהבה ומסירות נפש.
אברהם מנחם בן יעקב רפא בפירושו: "מנחה בלולה" מסביר, כי מהמילה:"ויהיו"= בגימטרייא שלושים ושבע- אנו לומדים כי שנות חייה האחרונות - נחשבות החיים הטובים כלומר- הכוונה לשלושים ושבע השנים האחרונות של שרה מאז הולדת יצחק ,לפי שלפני הולדת יצחק כל חייה לא היו חיים- כי אדם ערירי ללא ילדים נחשב כמת.

התשובה לשאלה ג]אין מוזכרים שאר בני משפחה וקרובים המספידים ובוכים על שרה, אלא רק אברהם בכבודו ובעצמו:"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" [בראשית כ"ג,ב]
על כך קוראים אנו במסכת סנהדרין [כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו ואין אישה מתה אלא לבעלה" כי את הכאב האמיתי של האובדן חש הבעל על אשתו, או האישה על בעלה. 
יפה ביטא זאת רבי יוחנן בדבריו:"כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כאילו חרב בית- המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב,ע"א] 
החזקוני אומר: שאברהם בא לבכות היות ואין לו אפילו אחוזת קבר בארץ ישראל.

התשובה לשאלה ד]
התורה מפרטת את תהליך מכירת מערת המכפלה:"וישמע אברהם אל- עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר:"[בראשית כ"ג,ט"ז]

כמה סיבות לדבר:
א]קניית מערת המכפלה- אחד מעשרת הניסיונות שעמד בהם אברהם והיה גדול יותר מניסיון העקדה.
שהרי ה' הבטיח לאברהם את הארץ:"קום התהלך בארץ לאורכה ולרחבה כי לך אתננה" 
בספר איוב מסופר[א,ו-ז]:"ויהי היום ויבואו בני הא-לוהים להתייצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם,ויאמר ה' אל השטן:מאין תבוא? ויאמר, משוט בארץ ומתהלך בה" 
על דברי השטן נאמר בתלמוד[ בבא בתרא ט"ז ע"א]:"אמר לפניו, ריבונו של עולם, שטתי בכל העולם, ולא מצאתי כעבדך אברהם, שאמרת לו:"קום התהלך בארץ.. כי לך אתננה" 
למרות הבטחת הארץ, אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא ואינו שואל שאלות.ובכך גדולתו. 
ב]ויש דעה שאומרת: כי אברהם רצה לקבוע עובדות בשטח- למען לא יגידו זרים כי אין מערת המכפלה שייכת לו ולדורות אחריו. 
לסיכום: מתוך האמור לעיל ניתן להסיק- כי שרה ואברהם היו אנשים טובים ומיוחדים ובכך סללו לעם היהודי את הדרך. 
מי ייתן ונשכיל ללכת בדרכם - ובכך נקרב בע"ה את גאולת העם בקרוב בימינו אמן ואמן.