פרשת חיי שרה

אליעזר ורבקה

 אליעזר  ורבקה

שיר מאת: אהובה קליין ©

 

אליעזר  משנס מותניים

אל חרן נושא רגליים

חפץ למלא רצון אדונו

למצוא אישה ליצחק בנו.

 

 חיש  התקצרה דרכו

 מלאך   מלווהו לצדו

 שעת בין הערביים

 הגיע לארם  נהריים.

 

 עתה מתבונן   בשואבות

  לבאר פוסעות כאיילות,

 מתפלל מתחנן לאלוקים

 למציאת נערה רבת חסדים.

 

לפתע עלמה טובת מראה

נועם הליכותיה מיד מזהה

מכדה  אותו  חיש תשקה

את צימאונו   וגמליו תרווה.

הערה: השיר בהשראת: פרשת חיי שרה  [חומש בראשית]

 

 

 

 

 

פרשת חיי שרה - מי היה אליעזר ומה הייתה שליחותו?

פרשת חיי שרה - מי היה אליעזר ומה הייתה שליחותו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשה  זו אנו זוכים להכיר את השדכן הראשון במקרא, הלוא הוא: אליעזר עבד אברהם  אשר מקיים את שליחותו  במסירות  נפש וזאת לאחר שנשבע לאברהם להביא ליצחק אישה מחרן,הוא מתכונן ויוצא לדרך:

"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם--אֶל-עִיר נָחוֹר".  [בראשית  כ"ד, י]

אליעזר  מבין שהוא חייב את עזרת אלוקים למשימה קדושה זו ולכן  הוא מתפלל אל ה': "וַיֹּאמַר--יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם.  הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.  יד וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי". [בראשית, י"ב-ט"ו]

השאלות הן:

א] מי היה אליעזר ומה  מוצאו?

ב] באיזה אופן יצא אליעזר לדרך?

ג] מה ביקש אליעזר מאלוקים?

תשובות.

אליעזר- עבד אברהם.

אליעזר היה עבד אברהם , במקור  הוא בא מדמשק  כפי שנאמר: "וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר".[בראשית ט"ו, ב]

 הוא היה מבני כנען, נח קילל את כנען להיות עבד: "וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ"  [בראשית ט, כה- כז].

יש הסוברים: כי אליעזר ניקנה בשוק בתור עבד.

אליעזר  נחשב לצדיק גדול. כך  נאמר במדרש: "'הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ' - שהיה שליט ביצרו כמותו" [בראשית רבה פרשה נט. ] היה מסוגל לשלוט על יצרו בדומה לאברהם – אדונו, זו  מדרגה נעלה מאד ועל כך הוא ראוי לשבח.

חז"ל אומרים: [במסכת כלה רבתי פרק ג: ]- "שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן,…  אחד מהם - אליעזר עבד אברהם".

בפרקי דרבי אליעזר, נאמר שאברהם  קיבל את אליעזר במתנה מנמרוד לאחר שניצל מאור כשדים, ולאחר שטרח למצוא כלה ליצחק, אברהם שחררו .

אליעזר יוצא לשליחותו.

על  אופן שליחותו של אליעזר- רבו דעות הפרשנים.

רש"י  מתייחס לכינוי:" מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו"

מתברר שגמלים אלו היו שונים משאר גמלים, לפי שפיהם היה חסום – מפני חשש גזל , וזאת כדי להבטיח שלא ילכו  לרעות בשדות אחרים ולאכול , לא כן  לגבי גמלים אחרים שבעליהם  לא הקפידו לחסום את פיהם.

ומה לקח אתו אליעזר ?

"וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ"

על כך נחלקו הפרשנים , להלן כמה פירושים?

על פי רש"י: אברהם  כתב שטר מתנה עבור יצחק-  וזאת במטרה שמשפחת הנערה ימהרו לשלוח  אותה בהקדם  ליצחק כדי להינשא לו. זו הכוונה  שנתן  לו כל טוב אדוניו.

אליעזר הולך לארם נהריים משום שארץ ארם הייתה בין שני  נהרות.

רבינו בחיי אומר על המילים: "וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ"-  הכתוב מעיד על דרך הפשט- על מעלת העבד ואמונתו ויגיד כי כל עושרו ונכסיו של אברהם היו ברשותו. במילים אחרות, אברהם בטח בו והוא נחשב  בעיניו איש אמוניו,     שניתן לסמוך עליו.

ה"כלי יקר" מסביר:

היות וכתוב: "וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ", אבל לא מפורט- מה היה בידו של אליעזר – עבד אברהם- נראה שהכוונה למתנות  שלקח  אליעזר – בשביל הנערה, היינו נזם זהב, בקע - משקלו ושני צמידים- עשרה  זהב משקלם ולמה נאמר על זה:  "וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ"-  לפי  שאברהם התכוון לעשות בכך סימן, דוגמת עשרה זהב משקלם של הצמידים- הרומזים לעשרת הדיברות בשני לוחות הברית. ואין טוב  אלא  תורה-  וזוהי הכוונה  לטובה האמתית.

רש"ר מתייחס לגמלים שאליעזר לקח אתו  הם לא היו טעונים- לפי שנועדו מראש לשמש כמרכב לכלה ולנערותיה בדרך חזרה. הגמלים היו אציליים הדבר התבטא  באוכף וברתמה שלהם, אליעזר בעצמו עשה דרך רגלית ,את זאת לומדים מהמילה: "וַיֵּלֶךְ", את המתנות הוא נשא בידו.

מתוך  הכתוב בספר קהלת: לומדים: כי עבדים לא היו רוכבים, אלא הולכים על הקרקע:  " וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים, עַל-הָאָרֶץ". [קהלת י, ז]- ההליכה שלהם- הייתה סימן היכר שהם עבדים גם כאשר אליעזר חזר בחזרה- צעד  ברגליו והנהיג את הגמל עליו רכבה רבקה. מכאן  שהנשים לא נחשבו לרוכבות מנוסות והיו זקוקות למישהו שינהיג את הגמלים.

אליעזר משדר  צניעות,

אליעזר אינו מופיע  כסוחר עמיד-  עם גמלים הטעונים משא כבד, אלא הוא מופיע כעבד שמוליך את גמלי אדוניו  ומטענו בידו.

 רק באופן זה ,ניתן  למדוד את מידותיה של הנערה באופן אמתי- כיצד תתייחס לעבד שהלך דרך ארוכה ומגיע עייף ,ההתנהגות יכולה להשתנות כאשר מדובר  בשר עשיר.

הרמב"ן גם כן מתייחס למילים :"וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ" ומביא כמה הסברים, ביניהם מביא פירוש שאחרים מפרשים: שהעבד לאחר שבועתו לאברהם שימלא את בקשתו, מיד הלך בעצמו ולקח עשרה גמלים של אברהם, היות וכל טוב אדוניו היה בידו הוא  פקיד ונגיד, היינו- שלט על הכול והיה רשאי לקחת כל אשר ירצה, כפי שנאמר:

"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ" [כ"ד, ב] וההסבר שנראה נכון לרמב"ן כמו שמסופר על  חזאל  [חזאל-  מלך ארם דמשק 

"וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק, וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם חֹלֶה; וַיֻּגַּד-לוֹ לֵאמֹר, בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד-הֵנָּה.  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-חֲזָהאֵל, קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה, וְלֵךְ, לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים; וְדָרַשְׁתָּ אֶת-יְהוָה מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר, הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה.  וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל, לִקְרָאתוֹ, וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל-טוּב דַּמֶּשֶׂק, מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל" [מלכים ב', ח-ט]

גם כאן, אליעזר  לוקח כל טוב אדוניו וזה כולל : עשרה גמלים וכל טוב- כלל את הדברים המעולים- פירות ומגדנות מכל הנמצא  בבית אדוניו.

ה"חיזקוני" מסביר: מדוע לקח העבד דווקא עשרה גמלים ? ועל כך הוא עונה: המטרה הייתה להרכיב עליהם עשרה אנשים לברך ברכת אירוסין ונישואין.

הגמלים היו מובחרים שגדלו בבית אדוניו. ולקח גם כלי כסף וכלי זהב ומגדנות.

תפילתו של עבד אברהם.

על פי פירושו של רש"י: אליעזר מבקש מה'  כי  על ידי מעשיה הטובים של הנערה- ניתן יהיה להבחין שהיא אכן ראויה ליצחק.

שתהיה גומלת חסדים ועל ידי תכונה חשובה זו, תהיה ראויה להיכנס לביתו של אברהם והמילה: "הֹכַחְתָּ"- אתה ה' תוכיח באופן ברור סימנים אלה. תפילה זו נאמרה באופן של תחינה - מתוך רצון העבד לדעת שאכן היא אשת חסדים. ואם זה יקרה- פעולתו של ה' בנידון תוכיח שעשה עם  אברהם חסד וכי זוהי בת זוגו של יצחק.

ראיתי הסבר יפה בספר:" מטה שמעון"- המסתמך על הגמרא:  [מסכת תענית ד, א]

"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אליעזר- עבד אברהם אע"פ ששאל לא כהוגן השיבוהו כהוגן שאמר: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי  נא כדך, יכול אפילו חיגרת, אפילו סומא? ונזדמנה לו רבקה"

וההסבר הוא: שאין סומכים על הנס וכאשר מתפללים על  דבר מסוים חייבים לפרט מהו הדבר  המדויק שאתו האדם מבקש מבוראו. והראיה לכך: המקרה של יפתח הגלעדי [שלא פירט  את מי יקדיש לה' בדיוק]שאמר:

"וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה, וַיֹּאמַר:  אִם-נָתוֹן תִּתֵּן אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן, בְּיָדִי.  לא וְהָיָה הַיּוֹצֵא, אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי, בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם, מִבְּנֵי עַמּוֹן--וְהָיָה, לַיהוָה, וְהַעֲלִיתִיהוּ, עֹלָה".  [שופטים י"א, ל- ל"א]

על פי הזוהר הקדוש: חובה  להתפלל  באופן מדויק על הבקשה  מה' , כמו שמצאנו במקרא תפילה עם בקשה ברורה מה': אצל יעקב אבינו כאשר נודע לו- כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאות איש: מיד התחנן אל ה' בתפילה ובקשה:

"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים".

 לסיכום, לאור האמור לעיל:  אליעזר  אשר  בא מדמשק והיה בן כנען, היה עבדו הנאמן של אברהם ,נאמן על משק ביתו ומילא שליחות קדושה: כשדכן הצליח בסיוע הקב"ה להביא ליצחק את רבקה הצדיקה שהמשיכה את דרכה  של שרה ויפים דברי קהלת [א, ד]

"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ"- והמשמעות: עד שלא שקעה שמשה של שרה זרח שמשה של רבקה ! בכל דור ה' משגיח על עם ישראל ומביא לו מנהיג  חדש לפני הסתלקותו של המנהיג הקודם.

אליעזר יוצא לדרך

אליעזר יוצא  לדרך

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 

 ויהי  היום ענני הרקיע

צופנים שמחה שתפתיע

אליעזר יוצא  לדרכו

הרהורים מחוללים  בקרבו.

 

עשרה גמלים אציליים

זוקפים  ראשיהם  ומביטים

אל עבר דרך ארוכה

אותה יצעדו נאמנה.

 

אליעזר עבד אברהם

נסער בנשמתו כרעם

חיש יניע רגליו

אש בוערת בעצמותיו.

 

יקיים שבועה בנחרצות

מתוך יושר ונאמנות

למצוא אחת ויחידה

אשת חסדים צנועה.

 

פניו לארם נהריים

נושא  תפילה לשמים

בידיו נושא מגדנות

בחדרי ליבו ציפיות.

 הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה [חומש בראשית]

 

 

 

 

 

 

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו גדושה בנושאים רבים ומשמעותיים ובתוכם תיאור מפורט על השידוך הראשון שבתורה ,כיצד נבחרה רבקה על ידי- אליעזר- עבד אברהם –לאישה עבור יצחק- בן אברהם.

כאשר אליעזר הבחין במידותיה הטובות של רבקה - מיהר והעניק לה תשורה: נזם זהב ושני צמידי זהב.

הוא נוכח לדעת –כי אכן היא הנערה המתאימה ליצחק, אך  הבין שיש לקבל רשות ממשפחתה כפי שהכתוב מתאר:

שאלתו אליהם: "וְעַתָּה אִם- יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֶת-אֲדֹנִי--הַגִּידוּ לִי; וְאִם-לֹא--הַגִּידוּ לִי, וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל"? [בראשית כ"ד, מ"ט]

תשובת לבן ובתואל:  "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב.  הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן - אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'"

ובהמשך הכתוב מתאר את המשך השתלשלות הנושא:

"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת-דִּבְרֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה, לַה'.  וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּבְגָדִים, וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה; וּמִגְדָּנֹת--נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ.  וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עִמּוֹ--וַיָּלִינוּ; וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי.  וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי; שַׁלְּחוּנִי, וְאֵלְכָה לַאדֹנִי.  וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת-פִּיהָ.  וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה; ?וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ........ וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו". [שם ,כ"ד, נ"ב-ס"א]

השאלות הן:

א] מה משמעות המתנות שאליעזר העניק לרבקה?

ב] מאין לומדים כי הזיווג הוא מן השמים?

תשובות.

המתנות שהוענקו לרבקה.

"וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם". [בראשית, כ"ד, כ"ב]

רבינו בחיי שואל: מדוע נאמר המשקל המדויק של נזם הזהב? תשובתו:

לפי שהתורה רצתה לרמז לנו שעתיד לצאת מרבקה: עם - מקבלי תורה שעתידים לתרום למשכן כמו שנאמר: "בקע לגולגולת" מחצית השקל בשקל הקודש". זו התרומה שנידבו העם לצורך הוצאות הקמת המשכן-כפי שהכתוב מתאר: "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה, מְאַת כִּכָּר; וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, שֶׁקֶל--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.  בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. [שמות ל"ח, כ"ה-כ"ו]

ושיקבלו שני לוחות הברית- כנגד שני הצמידים שקיבלה רבקה: עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" הם –כנגד -עשרת הדיברות .

לשון שקל = הוא נוטריקון: אש, קול,- רמז למתן תורה- כפי שכתוב: "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה"   [דברים, ד, ל"ו ]

ומכאן יש להתבונן בהמן הרשע וכוונותיו כאשר אמר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב ייכתב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ"[מגילת אסתר, ג, ט]

כוונתו הייתה: להשמיד את  ישראל ולבטל את התורה שניתנה על הר סיני.      ולכן כל הרמזים שניתנו לרבקה- הם סימן בעתיד לבנים.

וכל הצלחתו של אליעזר בדרך- הם  מרמזים לכל המקרים שהתרחשו במדבר  לעם ישראל.

וכשם שאליעזר הצליח מכוח ברכתו של אברהם שבירך אותו במילים: "הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ" [בראשית כ"ד, י]  כך קרה לעם ישראל במדבר ,שנאמר:  "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" [שמות כ"ג, כ]

לכן כאשר רמז בתפילה אליעזר לרבקה:

"בָּרוּךְ ה' אֱלֹקי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי, בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה', בֵּית, אֲחֵי אֲדֹנִי" התכוון : שזכות התורה שהיא :"אנוכי"- שהיא התורה שעם ישראל עתידים לקבל בהר סיני- אותה זכות תרמה להצלחתו בדרך למציאת הזיווג ליצחק.

ועוד דבר מעניין: כשם שהמים עלו לקראת רבקה- כך נהנו עם ישראל ממי הבאר במדבר:  כפי שנאמר:" אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ".[במדבר כ"א, י"ז]

אליעזר אשר נתן לרבקה מתנות- רמז על ידי זה כשם שהיא קיבלה מתנות ממנו- מעבד אברהם -כך בניה עתידים לקבל את התורה על ידי משה עבד ה'

וכשם שהיא קיבלה בדרך את הצמידים והנזם- כך ישראל הביאו שקלים במדבר וקיבלו את שני לוחות הברית עם עשרת הדברות, וכשם שהוסיף אליעזר לתת מתנות נוספות בביתה-כך גם בניה כשהיו בארץ מואב קרוב לארץ ישראל נתנו להם מצוות רבות, כפי שהכתוב מציין: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר- צִווָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּאֶרֶץ מוֹאָב:  מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" [דברים כ"ח, ס"ט]

רז"ל אומרים: כשם  שהסיפור על רבקה סופר פעמיים - כך ישראל קיבלו את לוחות הברית פעמיים.

זיווג מן השמים.

רבינו בחיי  מתייחס לפסוק: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

מכאן לומדים: כי לבן- רשע היה, לפי שהקדים לדבר קודם אביו ולא כיבד אותו.   והזכיר את הרע טרם הטוב: ֹ"לא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

אך מהמילים: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

התכוון להגיד: כי המעשים שהתרחשו מוכיחים שעניין הזיווג  נגזר מן השמים.  כמו שאומרים רז"ל: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני- לפלוני ואפילו מעבר לים.

רעיון זה אמר גם שלמה המלך: "בַּיִת וָהוֹן, נַחֲלַת אָבוֹת; וּמֵה', אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי י"ט, י"ד]

ופירושו: ההורים מנחילים לבנים: בתים וממון, אבל "אישהַ משְׂכָּלֶת"-  אין בכוחם להנחיל אותה לבן- כי מה' יצא הדבר!

כי אישה משכלת היא יקרה מבית ומהון, את זאת לומדים מדברי שלמה המלך: " אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא;    וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ".[משלי  ל"א, י]

ובמדרש תהלים: ניתן לראות כמה קשה כוח הזיווג וההוכחה לכך: שהקב"ה ייחד שמו על הזיווג בשלושה מקומות:

בתורה, בנביאים, ובכתובים:

בתורה: שנאמר: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

בנביאים: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל".[שופטים י"ט, י"ד]  הכוונה להורי שמשון הגיבור והאישה הפלישתית.

בכתובים: שנאמר:" וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי  י"ט, י"ד]

" מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב;    וַיָּפֶק רָצוֹן, מֵה'". [משלי י"ט, כ"ב]

 ועוד הוכחה שהנישואין נגזרים משעת יצירת הולד:

נאמר: "...הַעֲמֻסִים, מִנִּי-בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים, מִנִּי-רָחַם". [ישעיהו מ"ו, ג]

רש"י מבהיר: כי התורה מלמדת אותנו: שאין משיאים את הבת בלי לשאול את פיה, עניין זה נלמד מכך שהמשפחה שאלה את רבקה:"התלכי עם האיש הזה"?

 והיא הסכימה. ועוד הוסיפה שהיא תלך גם אם אינם רוצים בכך!

ה"באר מים חיים " שואל: כיצד מתאים לרבקה לדבר כלפי הוריה- באופן שיש בו קצת עזות מצח וחוסר צניעות?

אלא רבקה אמרה: הרי אתה יודעים, כי אבי- בתואל נפטר- היות והתנגד להצעת השידוך [כך הסביר רש"י את אי הזכרת בתואל [פסוק  נ"ה] לכן תשובתה הייתה חיובית, הרי ידעה שבסופו של דבר היא תעזוב את הבית כי הדבר משמים ובלית ברירה הם בסופו של דבר יסכימו לשידוך זה.

ויפה היא הברכה לה זכתה רבקה מפי משפחתה: "אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו".

זאת הייתה ברכה  שאינה חדשה, לכן הוסיפו את המילה:" את"- הכוונה שרבקה וזרעה יקבלו את הברכה שנאמרה כבר לאברהם בהר המוריה:  "והרבה ארבה את זרעך"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מהפרשה- כי השידוך בין רבקה ליצחק- היה משמים וגם מסמל את כל מה שעובר על עם ישראל  במשך דורות.

ומתוך כך שרבקה נשאלה: אם תסכים להצעת השידוך, לומדים אנו :כי יש לשאול את פי הנערה טרם הנישואין.

 

 

 

 

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו גדושה בנושאים רבים ומשמעותיים ובתוכם תיאור מפורט על השידוך הראשון שבתורה ,כיצד נבחרה רבקה על ידי- אליעזר- עבד אברהם –לאישה עבור יצחק- בן אברהם.

כאשר אליעזר הבחין במידותיה הטובות של רבקה - מיהר והעניק לה תשורה: נזם זהב ושני צמידי זהב.

הוא נוכח לדעת –כי אכן היא הנערה המתאימה ליצחק, אך  הבין שיש לקבל רשות ממשפחתה כפי שהכתוב מתאר:

שאלתו אליהם: "וְעַתָּה אִם- יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֶת-אֲדֹנִי--הַגִּידוּ לִי; וְאִם-לֹא--הַגִּידוּ לִי, וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל"? [בראשית כ"ד, מ"ט]

תשובת לבן ובתואל:  "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב.  הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן - אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'"

ובהמשך הכתוב מתאר את המשך השתלשלות הנושא:

"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת-דִּבְרֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה, לַה'.  וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּבְגָדִים, וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה; וּמִגְדָּנֹת--נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ.  וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עִמּוֹ--וַיָּלִינוּ; וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי.  וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי; שַׁלְּחוּנִי, וְאֵלְכָה לַאדֹנִי.  וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת-פִּיהָ.  וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה; ?וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ........ וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו". [שם ,כ"ד, נ"ב-ס"א]

השאלות הן:

א] מה משמעות המתנות שאליעזר העניק לרבקה?

ב] מאין לומדים כי הזיווג הוא מן השמים?

תשובות.

המתנות שהוענקו לרבקה.

"וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם". [בראשית, כ"ד, כ"ב]

רבינו בחיי שואל: מדוע נאמר המשקל המדויק של נזם הזהב? תשובתו:

לפי שהתורה רצתה לרמז לנו שעתיד לצאת מרבקה: עם - מקבלי תורה שעתידים לתרום למשכן כמו שנאמר: "בקע לגולגולת" מחצית השקל בשקל הקודש". זו התרומה שנידבו העם לצורך הוצאות הקמת המשכן-כפי שהכתוב מתאר: "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה, מְאַת כִּכָּר; וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, שֶׁקֶל--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.  בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. [שמות ל"ח, כ"ה-כ"ו]

ושיקבלו שני לוחות הברית- כנגד שני הצמידים שקיבלה רבקה: עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" הם –כנגד -עשרת הדיברות .

לשון שקל = הוא נוטריקון: אש, קול,- רמז למתן תורה- כפי שכתוב: "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה"   [דברים, ד, ל"ו ]

ומכאן יש להתבונן בהמן הרשע וכוונותיו כאשר אמר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב ייכתב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ"[מגילת אסתר, ג, ט]

כוונתו הייתה: להשמיד את  ישראל ולבטל את התורה שניתנה על הר סיני.      ולכן כל הרמזים שניתנו לרבקה- הם סימן בעתיד לבנים.

וכל הצלחתו של אליעזר בדרך- הם  מרמזים לכל המקרים שהתרחשו במדבר  לעם ישראל.

וכשם שאליעזר הצליח מכוח ברכתו של אברהם שבירך אותו במילים: "הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ" [בראשית כ"ד, י]  כך קרה לעם ישראל במדבר ,שנאמר:  "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" [שמות כ"ג, כ]

לכן כאשר רמז בתפילה אליעזר לרבקה:

"בָּרוּךְ ה' אֱלֹקי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי, בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה', בֵּית, אֲחֵי אֲדֹנִי" התכוון : שזכות התורה שהיא :"אנוכי"- שהיא התורה שעם ישראל עתידים לקבל בהר סיני- אותה זכות תרמה להצלחתו בדרך למציאת הזיווג ליצחק.

ועוד דבר מעניין: כשם שהמים עלו לקראת רבקה- כך נהנו עם ישראל ממי הבאר במדבר:  כפי שנאמר:" אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ".[במדבר כ"א, י"ז]

אליעזר אשר נתן לרבקה מתנות- רמז על ידי זה כשם שהיא קיבלה מתנות ממנו- מעבד אברהם -כך בניה עתידים לקבל את התורה על ידי משה עבד ה'

וכשם שהיא קיבלה בדרך את הצמידים והנזם- כך ישראל הביאו שקלים במדבר וקיבלו את שני לוחות הברית עם עשרת הדברות, וכשם שהוסיף אליעזר לתת מתנות נוספות בביתה-כך גם בניה כשהיו בארץ מואב קרוב לארץ ישראל נתנו להם מצוות רבות, כפי שהכתוב מציין: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר- צִווָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּאֶרֶץ מוֹאָב:  מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" [דברים כ"ח, ס"ט]

רז"ל אומרים: כשם  שהסיפור על רבקה סופר פעמיים - כך ישראל קיבלו את לוחות הברית פעמיים.

זיווג מן השמים.

רבינו בחיי  מתייחס לפסוק: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

מכאן לומדים: כי לבן- רשע היה, לפי שהקדים לדבר קודם אביו ולא כיבד אותו.   והזכיר את הרע טרם הטוב: ֹ"לא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

אך מהמילים: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

התכוון להגיד: כי המעשים שהתרחשו מוכיחים שעניין הזיווג  נגזר מן השמים.  כמו שאומרים רז"ל: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני- לפלוני ואפילו מעבר לים.

רעיון זה אמר גם שלמה המלך: "בַּיִת וָהוֹן, נַחֲלַת אָבוֹת; וּמֵה', אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי י"ט, י"ד]

ופירושו: ההורים מנחילים לבנים: בתים וממון, אבל "אישהַ משְׂכָּלֶת"-  אין בכוחם להנחיל אותה לבן- כי מה' יצא הדבר!

כי אישה משכלת היא יקרה מבית ומהון, את זאת לומדים מדברי שלמה המלך: " אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא;    וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ".[משלי  ל"א, י]

ובמדרש תהלים: ניתן לראות כמה קשה כוח הזיווג וההוכחה לכך: שהקב"ה ייחד שמו על הזיווג בשלושה מקומות:

בתורה, בנביאים, ובכתובים:

בתורה: שנאמר: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

בנביאים: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל".[שופטים י"ט, י"ד]  הכוונה להורי שמשון הגיבור והאישה הפלישתית.

בכתובים: שנאמר:" וּמֵיְהוָה, אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי  י"ט, י"ד]

" מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב;    וַיָּפֶק רָצוֹן, מֵה'". [משלי י"ט, כ"ב]

 ועוד הוכחה שהנישואין נגזרים משעת יצירת הולד:

נאמר: "...הַעֲמֻסִים, מִנִּי-בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים, מִנִּי-רָחַם". [ישעיהו מ"ו, ג]

רש"י מבהיר: כי התורה מלמדת אותנו: שאין משיאים את הבת בלי לשאול את פיה, עניין זה נלמד מכך שהמשפחה שאלה את רבקה:"התלכי עם האיש הזה"?

 והיא הסכימה. ועוד הוסיפה שהיא תלך גם אם אינם רוצים בכך!

ה"באר מים חיים " שואל: כיצד מתאים לרבקה לדבר כלפי הוריה- באופן שיש בו קצת עזות מצח וחוסר צניעות?

אלא רבקה אמרה: הרי אתה יודעים, כי אבי- בתואל נפטר- היות והתנגד להצעת השידוך [כך הסביר רש"י את אי הזכרת בתואל [פסוק  נ"ה] לכן תשובתה הייתה חיובית, הרי ידעה שבסופו של דבר היא תעזוב את הבית כי הדבר משמים ובלית ברירה הם בסופו של דבר יסכימו לשידוך זה.

ויפה היא הברכה לה זכתה רבקה מפי משפחתה: "אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו".

זאת הייתה ברכה  שאינה חדשה, לכן הוסיפו את המילה:" את"- הכוונה שרבקה וזרעה יקבלו את הברכה שנאמרה כבר לאברהם בהר המוריה:  "והרבה ארבה את זרעך"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מהפרשה- כי השידוך בין רבקה ליצחק- היה משמים וגם מסמל את כל מה שעובר על עם ישראל  במשך דורות.

ומתוך כך שרבקה נשאלה: אם תסכים להצעת השידוך, לומדים אנו :כי יש לשאול את פי הנערה טרם הנישואין.

 

 

 

 

שאלת פי הנערה

 שאלת פי הנערה

שיר מאת: אהובה קליין  ©

 

בצל ענפי הדקלים

השכינה מרעיפה שבחים

רגע כנצח נצחים

לפי הנערה הכל ממתינים.

 

רבקה אשת חסדים

עטורה מלבושים מלכותיים

עיניה זורחות כחמה

בחדרי ליבה תפילה.

 

שיעלה הזיווג יפה

בסיוע רצון הבורא

בית לשם שמים

מבורך בברכות כמים.

 

לפתע שפתיה נעות

"אלך "תאמר   נחרצות

השמחה מאירה פנים

אליעזר מודה לאלוקים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת חיי- שרה [חומש בראשית]

 

 

אברהם רוכש קבר לשרה

אברהם רוכש קבר לשרה

שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי בהגיע היום

 לב שרה נעצר דום

עת הגיע הבשורה

על דבר העקדה.

 

בגל ייסורים נשבתה

כרוח פרחה נשמתה

אברהם בא לבכותה

דאג למקום קבורתה.

 

את בני חת  פוגש

מהם את עפרון יבקש

לרכוש קבר בחברון

להתחבר להתנחל במקום.

 

 

 בליבו תפילה לאל עליון

 פונה בכבוד אל עפרון

מסרב לקבל מתנת חינם

ארבע מאות שקל ישלם במזומן.

 הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]

21.11.16

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?

פרשת  חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?

מאת: אהובה קליין.

 פרשה זו פותחת במותה של שרה-אשת אברהם כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, ...וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, .....וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.  וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר.  וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.  וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר.  לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.  וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ.  וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.  וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.  וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר " [בראשית כ"ג, א-י"ג ]

השאלות הן:

א] אברהם סופד  לשרה ,היכן היו יתר קרובי המשפחה?

ב] מדוע מחליט אברהם לקבור את שרה דווקא בחברון- קריית ארבע?

ג]באיזה אופן אברהם רכש את מערת המכפלה?

 תשובות.

אברהם סופד לשרה.

אברהם בוכה ומספיד את שרה ויש פה משהו  תמוה , כי השאלה הנשאלת היא: היכן היו כל בני הבית וקרוביה באותו זמן, היכן היה יצחק הבן היחיד? היכן היו באותו זמן: "כל הנפש אשר עשו- אברהם ושרה - בחרן?

על כך עונים חז"ל [מסכת סנהדרין [ כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו, ואין אישה מתה אלא לבעלה" - לעומת כל המשפחה, מי שמרגיש את גודל הכאב זה האיש וכן גם ההפך, במות הבעל- מי שחשה את הכאב ביתר עוצמה- זו אשתו. ועל כך אמר רבי יוחנן: "כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כאילו חרב-בית המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב, ע"א]

רבינו בחיי שואל בתמיהה - היכן היה יצחק? הבן היחיד ששרה כל כך אהבה וילדה אותו בנסי ניסים ונפשה הייתה קשורה בנפשו?

על כך הוא עונה: כי יתכן שבאותו זמן יצחק לא ידע שמתה אמו, "כי לפי שמיתתה הייתה בשבילו בשמועת העקדה, על כן העלימו ממנו מיתתה ולא הגידו לו "- מהטעם הזה אין הכתוב מזכיר את יצחק משתתף באבל על אמו. ועוד דבר מעניין שיש לשים לב אליו, מאז שנעקד יצחק על המזבח, הוא לא נראה שהרי בתום העקדה נאמר: "וישב אברהם אל נעריו" והיה ראוי שהכתוב יציין: וישובו אל הנערים ויצחק לא הוזכר כלל במעמד זה.

ועוד יתכן כי יצחק נשאר בהר המוריה שלוש שנים עד שהגיע לגיל ארבעים ואז נשא את רבקה לאישה. ולכן לא נזכר שובו של יצחק עד שהביא לו עבד אברהם את רבקה.

רק אז הוא מוזכר :"ויצחק בא מבוא לחי רואי.." [בראשית כ"ד]

על פי המדרש: "ויבוא אברהם" -אברהם בא מהר המוריה, ושרה ששמעה את דבר העקדה פרחה נשמתה.

גם רש"י מדגיש:  שכאשר יצחק היה מוכן כבר לשחיטה וממש כמעט רגע היה סמוך למיתתו אך עדיין לא נשחט, מגודל הבהלה - פרחה נשמתה של שרה והעקדה גרמה לה למות.

אברהם קובר את שרה בחברון - קריית ארבע.

רבינו בחיי מסביר כי על פי הכתוב נאמר:"ותמת שרה בקריית ארבע": מכאן שהכתוב רוצה להודיענו כי שרה הצדיקה נפטרה בארץ ישראל ונקברה בארץ ישראל- כי במיתתה כתוב: "היא חברון בארץ כנען", ובקבורתה כתוב בסוף הפרשה :"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.. היא חברון בארץ כנען" וכאן התורה מלמדת על זכותה הגדולה : כי מיתתה וקבורתה היו במקום מיוחד אשר שם נמצא שער השמים , המקום נקרא: קריית ארבע על שם ארבעה זוגות שקבורים שם: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב  ולאה. ויש עוד אפשרות: שהמקום נקרא על שמותיהם של ארבעת הגיבור הענקים: אחימן, שישי, תלמי, ואביהם שהיו  גרים שם .

ועוד פירוש של רבינו בחיי: "ויתכן לומר עוד בשם קריית ארבע - היא חברון היא נקראת חברון על שם שכול הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלוקים עם ארבעה מחנות שכינה, ולא לחינם חמדוה אבות העולם אלא שמשם זוכות הנשמות להתחבר לשורשן שהוא כיסא הכבוד וזהו קריית ארבע היא חברון"

לאור הסברים אלה ניתן להבין מדוע אברהם חמד מקום קדוש זה לקבורת שרה.

 אברהם רוכש את מערת המכפלה.

מעניין כי התורה מייחסת חשיבות מיחדת לקניית מערת המכפלה על ידי אברהם מעפרון ומאריכה בנושא מאד, מה גם שנושא הקנייה  מופיע גם  בפרשת ויחי, שם יעקב חוזר על פרטי הקניה בזמן צוואתו לבניו.

חז"ל מדגישים: "עשר פעם כתיב בני חת כנגד עשרת הדברות, ללמדך: כי כל המברר מקחו של אותו צדיק, כאילו קיים עשרת הדברות" [בבא  בתרא ס"ט]

 אבן עזרא אומר: כי הטעם בפירוט הנושא של הקניה נובע: "להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים" וגם להוכיח את הבטחת ה' לאברהם - הלכה למעשה- לתת לו נחלה בארץ.

הרמב"ן סובר כי: כוונת הכתוב להודיע את חסדי ה' עם אברהם שנתקיימה בו הברכה: "ואגדלה שמך" עובדה שאברהם מגיע לארץ נוכרייה ואנשי המקום  מכבדים אותו ומכנים אותו בשם: "נשיא אלוקים"

 עוד מוסיף הרמב"ן: כי אברהם נתנסה כאן באחד מעשרת הניסיונות על ידי ה' בכך שהוא נאלץ לקנות אחוזת קבר בארץ המובטחת ללא הרהור על כך, הרמב"ן מסתמך על ספר "רבינו יוסף בכור שור" בשם רבינו יונה רבו של הרמב"ן ומהות הניסיון: הצער שנגרם לאברהם שקניינו הראשון בארץ ישראל- הוא באמצעות מקום קבורה. ולא באופן אחר,

חז"ל אינם רואים את קניית המקום על ידי אברהם כניסיון, אלא הם עוטפים אותו בשבחים

שהיה מקבל הכול באהבה.

החפץ חיים סובר: כי מקניית מערת המכפלה על ידי אברהם ניתן להסיק - כי הוא לא רצה לקבל את הקבר במתנה כי את הקבר חייבים לרכוש בקניין - כסף, על כך ניתן למצוא רמזים גם בדברי חז"ל: "נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו" [בבא  בתרא, דף קי"ב]

ועוד נאמר: "נוח לו לאדם לדור בשלו" [ירושלמי בתוס' מועד קטן י"ג]

על פי דברי חז"ל אלה, אומר החתם סופר: כי מצווה לקחת משהו  בעד חלקת קבר גם מאדם עני.

מעניין, כי חז"ל מכנים את עפרון בשם- רע עין משום  שלקח מחיר מופרז  על הקבר - מאברהם. אך חז"ל אינם מאשימים את עשיו שלקח גם מחיר מופרז בעד חלקו מיעקב-"כרי של זהב" והטעם שחז"ל כעסו על עפרון ,שהרי עפרון לא ידע מי קבור במערה זו לכן אסור היה לו להגזים במחיר הקנייה. לעומת זאת עשיו כבר ידע שאבותיו קבורים במקום זה לכן כביכול היה יכול לבקש מחיר יקר.

 רבינו בחיי סובר: כי עצם העניין שאחוזת הקבר נרכשה בכסף מלא מוכיחה שלא הושגה בדרך של כיבוש.

כנראה שהתורה מעבירה לנו מסר: כי אברהם כובש את ארץ ישראל על ידי קניית הקבר, באותם ימים קניית אחוזת קבר הייתה מטרה לאות וסמל לקשר עם הארץ.

על פי תפיסת הקדמונים הקבר משמש חוליה מקשרת בין האבות לבנים ומדגישה את בעלותם על הארץ הזאת. אי לכך- הקבר נקרא: "קבר אבות"

 לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להבין מדוע התעקש אברהם לקבור את שרה בחברון.

על ידי כך כבש את השטח והבין היטב את חשיבות המקום מבחינה רוחנית וגם מקום המקשר בין אבות לבנים.

מכאן שחברון היא חלק בלתי נפרד מישראל ואיננה נחשבת למקום של כיבוש- היא נקנתה בכסף מלא בידי אברהם.

 

 

 

פרשת חיי שרה- מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר?

פרשת חיי שרה- מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בתיאור  מותה של שרה ואופן קבורתה ,אך מיד לאחר שאברהם מסיים להתאבל עליה ,הוא חש אחריותעמוקה לדאוג להמשך קיום הדורות ועל כן הוא פונה לאליעזר עבדו למצוא ולהביא אישה לבנו יצחק:

"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר- לו שים- נא ידך תחת ירכי:ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא- תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו:כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק". [בראשית  כ"ד,ב-ה]

השאלות הן:

א] מדוע אברהם הטיל על אליעזרדווקא, להיות שדכן  עבור יצחק?

ב] מה הייתה מהות הבקשה?

תשובות.

אליעזר- עבד אברהם-שדכן.

נשאלת השאלה מדוע אברהם סמך כל כך על אליעזר עבדו,עד כדי כך שהטיל עליו משימה כה כבדת אחריות וגם מכובדתלחפש אישה מתאימה ליצחק?

ה"כלי יקר" מביא שתי  סיבות:

א] כאן הודיע לנו הכתוב: מדוע בכלל היה זקוק אברהם לשליח? והתשובה: כי לאברהם לא היה כבר כוח ללכת בעצמו לחפש שידוך לבנו,שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים.."כמו כן, את יצחק הוא לא היה מעוניין לשלוח, שמא אברהם עלול למות ומי ישים ידיו על עיניו?

ב] אברהם בחר דווקא באליעזר עבדו לבצע את מלאכת השדכנות, לפי שסמך על נאמנותו וידע גם שאליעזר לא ייקח שוחד, וודאי לא יביא אישה שאינה הגונה עבור יצחק.אברהם נוכח להכיר את עבדו היטב, לפי שהוא היה מושל ביתו והיה ישר מאד, לא לקח לעצמו  מהכסף שהיה ברשות אברהם והממון  לא שלט עליו , על כן בוודאי לא יפעל למען תאוות ממון,אלא  מתוך יושר ונאמנות לבעליו.

בקשתו של אברהם מאליעזר.

רבינו בחיי מסביר: כוונת אברהם הייתה: להזהיר את אליעזר עבדו בשבועה -שלא ייקח אישה לבנו מבנות כנען שהוא זרע מקולל-כי אישה שהיא מוכנה לפורענות תטה את  בעלה לצידה, דוגמת חוה שהשפיעה לרעה על האדם וגרמה לו לחטוא.

ועוד דוגמא משלמה המלך: שנשא נשים נוכריות- עמוניות מואביות ,צידוניות ובנות חת,ועל כך נאמר: "נשיו  היטו את לבבו" [מלכים-א,י"א]ולכן נקבע המנהג לקרוא פרשה זו לחתן ביום חתונתו- במטרה להזכיר לעם ישראל כי יש להיזהר בנישואין לבל ייקח אדם אישה  למטרת נישואין-מטעמי יופי בלבד, כמו שנאמר:"שקר  החן והבל היופי"[משלי ל"א]

ולא ייקח אישה מטעמי ממון,"כי הממון עשה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים"

ולא ייקח אדם אישה לשם שררת הקרובים ובני משפחות, שיתרגל להיעזר בהם ויוכל להשתרר.היות והוא מועד לכישלון

בשלושת הכוונות הנ"ל.

אבל על מנת להצליח בחיי נישואין- כוונתו צריכה להיות לשם שמים וינסה להידבק במשפחה טובה והגונה . היות והבנים  ,בדרך כלל, נמשכים בטבעם אחרי משפחת האם, בדומה לטעם היין שטעמו נמשך אחרי הכלי שהיה מאוכסן בתוכו.

ישנה גם אזהרה לאדם שרצוי לישא אישה מקרובי משפחתו ולומדים  זאת מאברהם באומרו:"כי אל ארצי ואל מולדתי תלך  ולקחת אישה לבני יצחק," בדומה לעמרם, שנאמר עליו:"וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי"[שמות כ]

רבינו בחיי מדגיש: אם אדם יקפיד לקחת אישה  במדרגתו, רב הסיכוי כי השידוך יעלה יפה והזוג יחיה בשלום לאורך ימים והשלום מתרבה בעולם.אבל אם ייקח אישה  מתחת למדרגתו  ישנו חשש שיתייחס אליה בגסות וזה לא יסתדר, אם ייקח אישה במדרגה גבוהה ממנו- ישנו חשש שהיא תתגאה עליו וחייהם יעברו במריבה לאורך כל הדרך.

רז"ל אומרים : כי כאשר המשפחות מתאימות באותו מעמד –הוא משל ל:"ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל" . ואילו כאשר משפחה אחת אינה הגונה והשנייה כן , התוצאה-המשל:"ענבי הגפן בענבי הסנה דבר  כעור ואינו מתקבל".

מכאן שטוב יעשה האדם אם יישא אישה לשם שמים והטובים ילכו עם הטובים,  וכך ישרור שלום ביניהם, כמו שכתוב:"היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם"[תהלים קכ"ה]

בנוגע להמשך דברי אברהם לאליעזר: "פן תשיב את בני שמה"- על כך  אומר רבינו בחיי:כי אברהם לא היה מעוניין שיצחק יצא מחוץ לגבולות ארץ ישראל הקדושה –היות והיה עולה תמימה[בעקדת יצחק] ואין קודש נעשה  חול.

לפי דברי ה:"כלי יקר"- אברהם השביע את אליעזר עבדו- במילה, מהטעם :אדם שעבר ברית מילה נמצא גדור מעריות ולכן אסר עליו להביא אישה ליצחק מבנות הכנעני כי הזימה – היא ירושה אצלם מחם אבי כנען ואין ראוי שמשפחה מבורכת תשדך ותדבק אל משפחה של ארורים.

ובנוגע לשבועה  שאמר אברהם לעבדו:" ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ",לפי שאמרו רז"ל:"גדולה מילה שאלמלא היא , לא נתקיימו שמים וארץ,שנאמר:"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי[מסכת נדרים ל"א, ע"ב]

ספורנומפרש: כי כוונת אברהם במילים: "אלוקי השמים ואלוקי הארץ" הייתה: שאם אליעזר לא יקיים את בקשתו ויבגוד בו  -הדבר יפרע ממנו בעולם הזה וגם בעולם הבא.

אור החיים אומר רעיון מעניין:אברהם הרגיש צורך להשביע את אליעזר לא להביא אישה  ליצחק מבנות הכנעני, מפני שאליעזר חשב שהגם שכנען  ארור, הרי יצא מזה אם יתחתן עם יצחק , לפי שנאמר לאברהם : "והיה ברכה"- הכוונה שכל  משפחה שאברהם יהיה כלול בתוכה- היא מבורכת ונאמר גם:"ונברכו בך כל משפחות הארץ .."  לכן הדגיש אברהם  שהקללה על כנען עדיין נשארה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אכן אליעזר היה האדם הנכון והמתאים ביותר - לבצע את משימת הקודש- להביא שידוך הוגן לבנו ליצחק.

אליעזר ציית לבקשת אברהם, כפי שכתוב:"וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו על–הדבר הזה"[שם כ"ד, ט]

 

 

 

אליעזר עבד אברהם.

אליעזר עבד אברהם.

שיר מאת: אהובה קליין©

אברהם בא בימים

צופה גלגל החיים

למען  השה התמים

פונה לנשוא הפנים.

 

אליעזר מושל ביתו

שמח תמיד בחלקו

מתעלם מרכוש ונכסים

מהלך בדרך ישרים.

 

מקשיב לצווי אדונו

שווה בפיו וליבו

חפץ למלא השבועה

כהרף עין הישועה.

הערה:השיר בהשראתפרשת חיי שרה[חומש בראשית]