יום כיפור

סוד מעלת עבודת הקורבנות ביום הכיפורים וברכת הכהן.

סוד מעלת עבודת הקורבנות ביום הכיפורים וברכת הכהן.

מאת: אהובה קליין.

יום הכיפורים מוזכר  בתורה כיום מיוחד וקדוש החל בעשירי בתשרי כפי שמופיע בתורה מספר פעמים:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם..."    [ויקרא כ"ג, כ"ו-ל"ב]

"וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם..." [במדבר כ"ט ז-י"א]

בנוסף מופיע בחומש ויקרא :העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על שני שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:

"ְונָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גֹּורָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל... וְהָייְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּוה ה' אֶת מֹשֶׁה". [ויקרא ט"ז]

הנביא ישעיהו פונה אל עם ישראל  לחזור בתשובה: "רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ הָרֵעַ".[ישעיהו א, ט"ו] ובהמשך אומר הנביא:" אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ." [שם,א, י"ח]

בנוסף לתענית ולשאר ההלכות של היום הקדוש והמיוחד הזה ,קוראים אנו בתפילה על עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים - בזמן שהמקדש היה קיים.

השאלות הן :

א] כיצד ניתן לכפר על החטאים בזמננו- באין  מקדש ובאין עבודת כוהנים?

ב] מה גנוז בעבודת הכהן הגדול ?

ג]  מסירות הנפש של הכוהן הגדול- כיצד?

תשובות

כפרה על החטאים בזמננו.

מתברר ,  שישנו כוח מיוחד לכפר על החטאים כפי שמסופר בזוהר הקדוש:   "אמר רבי פינחס, פעם אחת הייתי הולך בדרך, ופגשתי את אליהו הנביא זכור לטוב, ובקשתי ממנו שיאמר לי דבר טוב אשר בכוחו להועיל לבריות. אמר לי אליהו הנביא: גזירה גזר הקב"ה, והיו לפניו כל המלאכים הממונים לקטרג ולהזכיר את עוונותיו של האדם, שכל זמן שיאמרו בני האדם את פרשת הקורבנות שציווה משה רבינו בתורה, ויכוונו בהם, אזי כל המלאכים יזכירו אותו רק לטובה"

בנוסף כתוב: "אמר רבי כרוספדאי, כל מי שמזכיר בפיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ענייני הקורבנות והמנחות, ויכוון בהם, נכרתה ברית על זה, שהמלאכים המקטרגים שמזכירים את עוונותיו - לא יוכלו לעשות לו כל רע אלא רק טוב".

הזוהר הקדוש מביא אף ראיה מאברהם אבינו,בזמן שקיבל את פני שלושת המלאכים בסבר פנים יפות, נאמר:  "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" [בראשית י"ח]  כאן השאלה המתבקשת היא:  מה פירוש: "עליו"?

עונה הזוהר הקדוש: הרי היה צריך שיהיה כתוב: "ניצבים לפניו" ותשובתו: "עליו"- לעיין בדינו של אברהם. היות ונשמתו של אברהם חשה בזאת מיד, נאמר בהמשך: "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם.." [בראשית י"ח, ז]- מסביר הזוהר הקדוש: זוהי פרשת הקורבנות, אברהם ראה שמעיינים בדינו, מיד רץ לבית המדרש כדי לעסוק בתורת המנחות והקורבנות.

נאמר במדרש רבה- שיר השירים: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם [בכוח יתכפרו עוונותינו?] אין לנו לשון  זהורית ושעיר המשתלח, אמר להם הקב"ה: 'כחוט השני שפתותיך'- רחישת פיך חביבה עלי כחוט השני של זהורית [כלומר : אם תלמדו את פרשיות הקורבנות וסדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בזמן שהיה מקדש- אסלח לחטאיכם]

רבי אבהו אמר:[שמכאן לומדים]:" וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ".[הושע י"ד ,ג] מה נשלם תחת פרים ותחת שעיר המשתלח? שְׂפָתֵינוּ"!

החפץ חיים מוכיח שלימוד עבודת הקורבנות של הכהן הגדול- גורמת להפוך את מידת הדין למידת הרחמים: הוא מסתמך על מסכת מגילה, שם מסופר כאשר המן בא להלביש את  מרדכי על מנת להרכיבו על הסוס בחוצות העיר שושן, ראה שמרדכי עסוק בלימוד הלכות קמיצה, לפי שאותו יום היה ט"ז בניסן –יום תנופת העומר. באותו זמן הבחין מרדכי בהמן הרשע והציע לחכמים שלימד אותם את ההלכות- לנוס מפני המן-מהטעם שהבין שכוונותיו של רשע זה להורגו והוא דאג שהם לא יפגעו, החל מרדכי מתפלל לה', ראה זאת המן והחליט להמתין, עם סיום התפילה שאל  את מרדכי במה עסק הוא וחבריו? השיב לו מרדכי: בזמן שהמקדש היה קיים ,אדם שהיה מנדב מנחה היה מביא קומץ ומתכפר לו.

ענה לו המן: אם כך בא הקומץ ודחה את עשרת אלפים  כיכרות הכסף שלי- סכום שהמן היה מוכן לשלם לאוצר המלך אחשוורוש- על מנת להוציא לפועל את הגזירה נגד היהודים. מכאן ניתן להבין את  דברי הזוהר הקדוש: שהזכות ללמוד את  תורת הקורבנות עד כדי כך  חשוב-שמי שרוצה לקטרג- אינו מצליח להזיק ,אלא רק לגרום לטובה.

הגנוז- בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

הרמב"ם כותב בהלכות תשובה: "שעיר המשתלח ביום הכיפורים מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון, בין שעבר בשגגה, בן שהודיע לו בין שלא הודיע לו, הכול מתכפר בשעיר המשתלח, והוא בתנאי שעשה  תשובה"

במילים אחרות- עבודת הכהן ביום הכיפורים- מכפרת על עוונותיהם של עם ישראל.

רבי  אהרון הכהן – חתנו של החפץ חיים- מחבר הספר: "עבודת הקורבנות"  מבהיר : "נכון לכל איש זר אשר לא מזרע אהרון הכהן הוא, להכניס עצמו בזה, ולבקש לכהן בעבודה בעת אשר יש לאל ידו, הכוונה בזה היא: שהרי כאשר יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו, אזי תימסר העבודה  דווקא  לידי הכוהנים כי אז העבודה  בזר פסולה, ועתה היא העת המוכשרת להיות גם זר- ככהן ! ומדוע יתעצל  כל איש נבון לעשות עבודה כאחד מן הכוהנים בני אהרון בעת שיש לאל ידו"?

מסירות הנפש של הכוהן.

בנוסף לכל ההכנות שהכהן עשה במשך שבעה ימים קודם יום הכיפורים וכל עבודתו המדוקדקת בבית המקדש ביום הקדוש בשנה, כאשר היה שב לביתו במוצאי החג היו תושבי ירושלים מחלקים לו כבוד רב, אף יותר מאשר בזמן שהלך לעבודתו לבית המקדש.

על כך ישנה עדות  מפי נוכרי רומי שסיפר: "וכל הכבוד הזה היו עושים לו בהיכנסו לבית המקדש. ואילו ביציאתו משם חולקים לו כבוד כפול ומכופל, כי כל העם אשר בירושלים היו עוברים לפניו, רובם באבוקות של שעווה לבנה דולקות, וכולם לובשים בגדי לבן, וכל החלונות מעוטרים ברקמה ומלאים נרות, וספרו לי הכוהנים-כי הרבה מהשנים לא היה הכהן הגדול יכול להגיע לביתו קודם חצות הלילה, מפני דוחק העם העובר, וריבוי הגדול, שאף על פי שהיו כולם מתענים, לא  היו הולכים לבתיהם עד שיראו אם יוכלו לנשק את ידו ולבקש את ברכתו של הכהן הגדול אחרי שיצא בשלום מן הקודש הקודשים.

לסיכום, באין מקדש כיום, הלומד את סדר עבודת הקורבנות של הכהן הגדול- ביום הכיפורים, זוכה שכל קטרוג לא ישפיע  עליו לרעה- אלא ההפך- הקטרוג  יגרום לו שיתכפרו עוונותיו והכל יהיה לטובה.

יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה במהרה ובע"ה נחזה בבניין הבית השלישי  –  בעבודת הכוהנים ביום הכיפורים וברכת הכהן הגדול את עם ישראל בצאתו מבית קודש הקדשים בשלום. אמן

עליה בסולם התשובה והקדושה- אל פסגת השמחה- כיצד?

עליה בסולם  התשובה והקדושה- אל פסגת  השמחה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמתה של אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

עם ישראל נמצא בראשית שנה חדשה אשר נפתחה ב:א' בתשרי , והשנה  היא מיוחדת במינה- שנת שמיטה הבאה עלינו לטובה.

בחודש אלול יצאנו לשדה לקבל את מלך מלכי המלכים וזאת עם  הכנות רבות כיאה לקבל פני המלך, אמירת סליחות בבתי הכנסת, בקשת מחילה איש מרעהו טרם יום הדין ,ובראש השנה  המוני בית ישראל גדשו את בתי הכנסת בתפילות ותקיעת שופר,  ומשם ממשיכים לצעוד אל עבר יום הקדוש- יום הכיפורים בו הקב"ה חותם את הדין, זאת לאחר שנכתב כבר בראש השנה.

השאלות הן:

א] מהו רעיון התשובה ומהם עשרת ימי תשובה?

ב] מה מהות יום הכיפורים?

ג] באיזה אופן עלינו להגיע לחג הסוכות?

התשובה לשאלה א]

הרעיון העיקרי של התשובה :שאיפתו של אדם להשתפר, לבצע תיקונים בהתנהגותו המוסרית. ועל פי חז"ל: גם אם האדם חטא ובעקבות זאת צפוי לו עונש, יש ביכולתו לפתוח דף חדש, כפי שנאמר:

שלושה דברים מבטלים את הגזירה הקשה, ואילו הם:

 "תפילה וצדקה ותשובה" [ירושלמי, תענית ב, א]

חז"ל מתעמקים ברעיון התשובה ומסבירים:" שאלו לחוכמה: חוטא מהו עונשו?

אמרה להם: "חטאים תרדוף רעה".

שאלו לנבואה: חוטא מהו עונשו?

אמרה להם: "הנפש החוטאת היא תמות"

שאלו לתורה: חוטא מה עונשו?

אמרה להם: "יביא אשם ויתכפר לו".

שאלו לקב"ה: חוטא מה עונשו?

אמר להם: "יעשה תשובה ויתכפר לו"[ירושלמי מכות ב, ו]

חז"ל מדגישים : כי הקב"ה ברחמיו הרבים -נותן הזדמנות נפלאה לאדם שחטא לתקן את התנהגותו.

על ידי  תיקון זה כאילו האדם נולד מחדש והנפש שלו משתנה לגמרי.

לפי דברי הרמב"ם: "ומהי תשובה ? שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד...וכן יתנחם על העבר.. ויעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לחטא זה לעולם.. מדרכי התשובה, להיות השב צועק לפני ה' בבכי  ובתחנונים, ועושה צדקה, כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו, כלומר: אני אחר, ואינו אותו האיש, שעשה אותם המעשים.."[הלכות תשובה, פרק ב']

הימים שבין יום א' של ראש- השנה עד יום הכיפורים נקראים: "עשרת ימי תשובה" וגם: "בין כסה לעשור"- כפי שנאמר: "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו"[תהלים פ"א, ד]

השבת טרם יום הכיפורים נקראת: "שבת שובה" לפי שקוראים את ההפטרה :"שובה ישראל עד ה' אלוקיך"[הושע ו] בשבת זו הרב נוהג לשאת דברים  בנושא התשובה בפני הציבור בבית הכנסת.

התשובה לשאלה ב]

יום הכיפורים- הוא יום קדוש במיוחד- יום בו הקב"ה מכפר על חטאי עם ישראל, כפי שכתוב: "וידבר ה' אל משה לאמור: אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא: מקרא קודש יהיה לכם, ועניתם את נפשותיכם...וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוקיכם" [ויקרא כ"ג, כ"ו, כ"ח]

 כפי שנאמר, ניתן להסיק כי: ישנן שתי מצוות ביום הכיפורים:

א] עינוי הנפש ולפי תורה שבע"פ –הוא יום תענית.

ב] איסור מלאכה ,כדי שלא נהיה עסוקים עם דברים שונים אשר יפריעו לנו לבקש סליחה ומחילה מה'.

 מטרת הצום היא:

א] שאדם ירגיש כמה קשה  להתענות ואז יחשוב גם על העזרה  לזולת, במיוחד-  על העניים הרעבים ללחם.

ב] הצום מסייע בידנו לכפר על החטאים, היות והמזון והמשקה  גורם לנו להיות נמשכים לתאווה ולחטאים.

אנו נוהגים לבקש סליחה איש מרעהו-טרם יום הכיפורים, לפי שאין יום הכיפורים מכפר על עבירות בין אדם לחברו, אלא אם יבקש סליחה ממנו:

"עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו- אין יום- הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו"[משנה, יומא, ח']

מצווה גדולה להרבות במזון ומשקה בסעודה מפסקת-טרם הצום.

כדי שביום הצום ירגיש את ההבדל בין עינוי הנפש לתענוג שעבר בסעודה טרם החג.

וגם מהטעם שיחזק את גופו ויוכל לעמוד בצום.

ועוד מפני שבשבת ומועדים, אנו סועדים לשם שמחה, אך ביום הכיפורים אין אנו יכולים לערוך סעודה, לכן אנו חייבים לעשות זאת  בערב החג- לפני כניסת הצום.

יש הנוהגים ללבוש לבן  כדי לסמל את הטוהר וכפרת עוונות, כפי שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו"[ישעיהו א, י"ח]

תפילות היום מסתיימות בתפילת: "נעילה" "שמע ישראל ה' אחד"[שלוש פעמים]

"ה' הוא האלוקים"- שבע פעמים.

ותקיעת שופר-"תקיעה גדולה"

לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

עם צאת הצום - זרזים מקדימים למצווה ומתחילים בבניית הסוכה ומקיימים את הפסוק: "ילכו מחיל אל חיל"[תהלים פ"ד, ח]

ומתוך עליה בדרגות התשובה, בקשת המחילה והסליחה, התפילות ותקיעות השופר- עם ישראל נכנס לחג הסוכות- "זמן שמחתנו"

כפי שנאמר: "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי.. ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעה ימים"

ימי שמחה אלה מעניקים לנו גיל- גם מפיגים את הרעדה שעברנו קודם ב"ימים הנוראים"

בחג הסוכות אנו מקיימים את מצוות הישיבה בסוכה בכל גופנו בדומה למצוות יישוב ארץ ישראל.

במשך שבעה ימים אנו שמחים ומקיימים גם את מצוות "ארבעת המינים"

-אתרוג, לולב, הדס וערבה. ארבעת המינים   המאוגדים יחדיו--  מסמלים את אחדות עם ישראל.

בחג הסוכות נידונים על המים[מסכת ראש השנה א, ב]

 חג הסוכות אלוקים דן וקובע מה תהיה כמות הגשמים במשך השנה- דבר חיוני לחיינו, לפיכך קבעו חכמים להתפלל בחג על המים.

 בימנו אנו מתפללים ב"שמיני עצרת" את תפילת הגשם. אך בתקופת בית המקדש היו נוהגים לשאוב מים ממעיין השילוח, באזור ירושלים ולנסכם על המזבח- כאמצעי לבקשת מים מהקב"ה. דבר זה היה מתבצע בשמחה גדולה, כפי שמציינים חז"ל: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה בימיו" [מסכת סוכה ה, א]

בימנו אנו נוהגים לקיים את השמחה הזו באופן שונה, מתכנסים שרים מפסוקי תהלים ושירים בנושאי המים.

מצוות ניסוך המים היא על פי התורה שבעל –פה.

היום שלאחר סוכות נקרא: שמחה תורה-בו מסיימים את התורה ומתחילים פרשת: "בראשית"

נוהגים שבע הקפות עם ספרי התורה בליווי שירה ,שמחה וריקודים.

ביום שמחה זה עולים לתורה כל אחד ואחד כולל ילדים קטנים-כדי לסמל את הקשר בין כל יהודי ויהודי לתורה הקדושה.

לאור האמור לעיל: הבה נייחל-יהי רצון שעם ישראל יצא מחוזק מכל החגים, מאוחד כאיש אחד בלב אחד  וימשיך להתעלות  בסולם  הקדושה והשמחה ויתקיים בנו הפסוק: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" [ישעיהו, י"א,ט]אמן ואמן.

 

 

 

צום יום הכיפורים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

צום יום הכיפורים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

צום יום הכיפורים
נפש וגוף מתייסרים
מתענוגי החיים מתנזרים
בשערי  טהרה נכנסים.

לבית התפילה מתקבצים
בחיק השכינה מצטופפים
בני אברהם יצחק ויעקב
לדרוש המלך בהיותו קרוב.

לאווירת  החגיגית והקדושה
מצטרפים הילדים בחדווה
תפילתם  תזעזע שבעה רקיעים
חיש ינועו אמות הסיפים.

גמר חתימה טובה!